ת"א
בית משפט השלום הרצליה
|
47936-07-11
16/09/2013
|
בפני השופט:
לימור רייך
|
- נגד - |
התובע:
החברה לנאמנות סומייל בע"מ
|
הנתבע:
1. שמואל איצקוביץ 2. יפה דבורה איצקוביץ 3. לנדד אסטייט אל.אל.סי 4. בנק הפועלים בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
לפני בקשה שהוגשה מטעם התובעת לפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובתה, לאחר שהתביעה שהוגשה על ידה התקבלה והסתיימה בביצוע הליך של פירוק שיתוף, לא לפני שאולצה, נוכח התנהלות המשיבים ( בעיקר הכוונה למשיבים 1-3 ) לנהל את ההליך החל מחודש יולי 2011 וממילא הוציאה לצורך כך הוצאות וזכאית היא שביהמ"ש יפסוק לטובתה שכ"ט עו"ד כדין.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, נחה דעתי כי אין מקום לפסוק בתיק זה לטובת התובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד ואבאר:
צודק ב"כ התובעת, כי הכלל ודרך המלך הינה פסיקת הוצאות לטובת תובע אשר תביעתו התקבלה בסופו של דבר ואולם על ביהמ"ש לבחון כל מקרה לגופו ובין היתר, יש לבחון את זכויות הנתבעים / המשיבים לנהל את ההליך ולעמוד על זכויותיהם, בעיקר שעה שמדובר בפירוק שיתוף ואשר זה בסופו של יום נרכש בהליך של כינוס נכסים על ידי התובעת.
במקרה שלפני, התקיימו שתי ישיבות קדם, בסופו של יום המשיבים נתנו את הסכמתם לדרך פירוק השיתוף, הסכימו למינוי כונס נכסים, גם אם לא הסכימו על זהות הכונס וגם אם עמדו על זכותם להשיא את התמורה שתתקבל בגין חלקם במקרקעין, הרי שאינני סבורה כי הבקשות שהוגשו על ידם נעשו לצורך דחיית הקץ ויצירת "סחבת" בניהול ההליך אלא בבחינת עמידה על זכות המוקנית להן בדין.
גם הבקשה הנוספת שהוגשה מטעם המשיבים 1-2 לפיה התנגדו לאישור המכר לא היה בה משום הטלת דופי בניהול ההליך אלא שוב הועלו טענות אשר ביהמ"ש סבר כי יש בהן ממש וממילא נמצא שהטענה ראויה לבירור ואף הוצע לצדדים להידבר ולהגיע להסדר / הסכמה ביחס לתמורה שתשלם המבקשת עבור הנכס.
ההחלטות שניתנו בתיק על ידי הח"מ כמותב שלישי בתיק, מדברות בעד עצמן- אודה כי לא בלב שלם אושר המכר ואולם זה אושר בסופו של דבר בהעדר הצעה אחרת, כמו גם בשל סופיות הדיון וההליך שעה שלא היה מציע אחר חרף מתן הזדמנות להביא כזה.
גם בעניין זה דומני, כי לא יכולה המבקשת לבוא בטרוניות כלפי המשיבים על כך שלא דאגו להביא מציעים מטעמם, במיוחד שעה שמדובר בנכס ששוויו גבוה מאוד, הוא פונה לסוג מאוד מסוים של משקיעים שידם משגת, במובן הכלכלי, לרכוש את הנכס היוקרתי על כל המשתמע מכך אל מול מצב השוק והמצב הכלכלי במשק, כך שבסופו של דבר נרכש הנכס על ידי המבקשת ללא צורך בהתמחרות ובהתאם לשווי הנכס כפי שנקבע בחוו"ד של השמאי שמונה מטעם ביהמ"ש.
ביחס לחוו"ד שניתנה בתיק והעריכה את שווי הנכס, יש לזכור כי מדובר בחוו"ד שניתנה במסגרת הליך של פירוק שיתוף בביהמ"ש והליך של כינוס נכסים, במסגרתה נלקחו כל הנתונים בחשבון, לצורך שווי הנכס ובוצעו הפחתות אשר בסופו של יום, "זיכו" את המבקשת , בעלת היכולת והכח הכלכלי לרכוש את חלקם של יתר בעלי הזכויות במקרקעין, ביתרון בדמות גובה המחיר שנקבע לצורך רכישת הנכס, אשר בראות עיני מגלם בחובו את ההוצאות שנאלצה המבקשת להוציא לצורך ניהול ההליך ושכ"ט עו"ד.
כל תוצאה אחרת וממילא פסיקת הוצאות לטובת המבקשת , תגרע ותבוא על חשבון התמורה שהתקבלה אצל המשיבים ודומני, כי בנסיבות המסוימות של התיק שלפני, שלא לצורך.
שעה שהמבקשת זכתה ליתרון ונהנתה בהכרח ממחיר נמוך יותר ממחירו של הנכס בשוק החופשי, אלמלא נמכר במסגרת כינוס נכסים, אין מקום לפסוק לטובתה הוצאות נוספות, אשר גולמו במחיר המכירה ובמיוחד נוכח התנהלות המשיבים, אשר הסכימו להליך ובלבד שזה יהיה הוגן.
סוף דבר, חרף קבלת התביעה מצאתי לנכון שלא לפסוק לטובת התובעת / המבקשת הוצאות ושכ"ט עו"ד לצורך ניהולו של התיק.
מזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים כולם בדואר רשום + א.מ.
ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.